X
ברוכים הבאים לוטרינר תורן
רשת מרפאות ומרכזי חירום לחיות מחמד
מנוי בריאות שנתי
בדיקות רופא חינם [24/7] , הנחות, חיסונים ועוד...
website name / catparent name / catname
דף הבית
[getWebCats88888Menu(3)]

כלב חדש בבית – מדריך


אספנו עבורכם את כל המידע הדרוש לגידול כלב חדש בבית

לאמץ כלב זו בחירה משמעותית עם המון אחריות
אנו, בוטרינר תורן, מברכים אתכם על בחירה זו ומבטיחים ללוות אתכם לאורך כל הדרך מההתחלה.

הכלב יהפוך מהר מאוד להיות חלק מהמשפחה ועליכם לדאוג לבריאותו ורווחתו. בין אם זוהי הפעם הראשונה שאתם מגדלים גור ובין עם לאו, בוודאי ישנן שאלות רבות לגבי תהליך הגידול. בדף זה נספק לכם מידע ראשוני לגבי גידול הכלב בחודשים הראשונים לחייו. בכל שאלה אחרת שמתעוררת ניתן לפנות לצוות המרפאה.

קבלת הגור

רצוי להביא את הגור הביתה כאשר כבר הגיע לגיל 6-8 שבועות, בגיל זה הוא כבר נגמל מחלב האם (המכיל נוגדנים ונותן לו מגננה כנגד הסביבה), וניתן להעבירו לבית חדש. אם יש באפשרותכם – לא מומלץ לקחת גור כלבים מאמו לפני הגיל הנ"ל, לתקופה זו יש השפעה רבה על התנהגותו של הגור עם כלבים אחרים בהמשך הדרך וכן מבחינה תזונתית – הוא עדיין זקוק לחלב אם. רצוי לדעת מי היו הוריו של הגור (אם ניתן) ומאיפה הגיע וזאת על מנת לוודא כי קיבלנו גור בריא. במידה ולא ברור מקורו של הגור- רצוי להביאו לוטרינר עוד לפני הגעת מועד החיסונים. הימים הראשונים בבית החדש הם קשים לגור הצעיר. מצד אחד ישנה הפרידה מאמו וחבריו לשגר ומן הצד השני – מקום חדש ולא מוכר ואנשים חדשים. יתכן כי בימים הראשונים הגור יילל יותר, ויהיה חסר מנוחה. במידה שהגור בן יומו, ניתן לנסות לרכך את המעבר על ידי ארגון סלסלה ושמיכות, לשים בקבוק חם מתחת לשמיכות אילו ושעון על ידו. (דפיקות השעון מדמות את דפיקות לב אמו, ובכך מרגיעות אותו).

מה כדאי להכין לכלב?

קולר ורצועה המתאימים לגודלו – על פי החוק כלב חייב להיות קשור ברצועה כאשר הוא ברשות הרבים.
כלי לאוכל וכלי למים – חשוב כי הכלים יהיו נקיים ומתאימים לגודלו של הגור, יש לשים אותם במקום בו הגור יוכל לראותם ולהגיע אליהם ללא קושי. יש לדאוג כי המים יהיו טריים וראויים לשתיה.
שמיכה/סלסלה/שטיח עליו יוכל לישון. ניתן גם להכין מברשת לשער וצעצועים (צעצועים לכלבים בלבד!)

תזונה

תזונת הכלב בגילאים אלו חשובה במיוחד, זו התקופה בה הכלב גדל ומשתנה במהירות הגדולה ביותר במהלך חייו וצורכי ההזנה שלו רבים ומורכבים – מה שהופך עבורכם את נושא ההתלבטות לגבי המזון לפשוט יותר: כלבכם צריך לאכול "מזון לגורים" בלבד, ישנן כיום בשוק מספר חברות המייצרות מזונות מסחריים ברמות שונות של איכות ובטווח מחירים רחב, לא משנה מזון של איזו חברה אתם קונים, רק חשוב לוודא כי המזון היינו של חברה מוכרת ואמינה ומצוין עליו "מזון מלא ומאוזן לכלב" ישנם מזונות המותאמים לגזע הגור (גדולים/ בינוניים /קטנים), ישנו מזון בשימורים או בכופתיות ("יבש") וניתן גם לשלב ביניהם – באיזו אופציה שלא תבחרו, חשוב כי זהו יהיה המזון היחידי שכלבכם יקבל. אין צורך בתוספות ויטמינים למזון (אלא אם כן הומלץ לכם אחרת ע"י הוטרינר) – המזון מכיל אותם בתוכו, ואין לדאוג כי הכלב "משתעמם" מכיוון שה"תפריט" שלו קבוע. מומלץ מאוד להרגיל את הכלב כבר מגיל צעיר לא לאכול "שאריות" מהאוכל שלכם, הרבה מסוגי המזון שלנו יכולים לגרום לבעיות במערכת העיכול ואבנית שן בכלביכם וכן הכלב ילמד לדרוש את המזון שלכם גם כאשר יהיה גדול יותר. המנה היומית של האוכל אותה צריך הכלב לקבל נקבעת על פי משקלו, על שק האוכל תמצאו את הכמות המתאימה אותה צריך לתת על פי המשקל וכן כוס מדידה בה תוכלו להשתמש. את המנה הזו רצוי לחלק למס ארוחות ביום (רצוי 4 בהתחלה) כדי שהגור יישאר שבע לאורך כל היום ולא "ינשנש" בין הארוחות. בגיל 6 חודשים בערך ניתן לחלק את המנה ל – 2 ארוחות ביום ואח"כ ניתן לעבור לארוחה אחת ביום, אם כי מומלץ להמשיך להאכיל פעמיים ביום אם הדבר אפשרי. במידה שעוברים מסוג מזון אחד לשני, יש לבצע את המעבר בהדרגה ( הדבר נכון גם לגבי כלבים בוגרים) על פני 4 – 3 ימים כאשר כל פעם מעלים את אחוז המזון החדש במנה.

מספר כללים חשובים

יש לוודא כי לכלב יש כל הזמן מים טריים בכלי המתאים. אין לתת לגור תוספות מזון (כגון קלציום וויטמינים) ללא המלצת וטרינר – הוספת תוספים אלו באופן עצמאי יכולה לפגום בהתפתחות השלד של הגור. אין לתת לכלב (בכל גילאים) – עצמות, שוקולד, בצל, שום, ברוקולי, כרובית, ומאכלים מטוגנים ומתובלים, בכל מקרה מומלץ מאוד לא לתת לכלב אוכל ביתי כלל. יש לזכור – חלב גורם לשלשולים. במידה ורוצים לצפר את הכלב – ישנם ממתקים המיועדים לכלבים אותם ניתן להשיג בחנות חיות. יש להרחיק מגורים צעצועים של ילדים קטנים, חומרי ואביזרי ניקוי העלולים למצוא את דרכם אל פיו של הגור – ישנה סכנת הרעלה וסתימת מעיים. אין לתת תרופות ללא התיעצות קודמת עם הוטרינר – ישנן תרופות אשר אנו משתמשים בהם יום יום אך הן רעילות לכלבים.

התחלת הדרך

יש לזכור כי מבחינות רבות הגור שלכם עדיין תינוק ולכן רוב היום הוא ישן, אוכל ועושה את צרכיו. הגור עדיין זקוק לשעות שינה רבות ויש לדאוג שיקבל אותן ושיהיה לו מצע נוח לשכב עליו. יחד עם זאת, הגור היה רגיל למגע אמו, כדאי שכעת יתחיל להתרגל למגע ידכם, שכן אתם המשפחה החדשה שלו, כדאי להרגילו לליטופים ומגע יד, המגע גם ירגיע אותו כאשר הוא מיילל אך יש למצוא את האיזון המתאים כך שלא יתרגל להיות כל היום על הידיים (אלא אם כן זה רצונכם). שלב החברתיות של הכלב הנו בין 3-8 חודשים, בשלב זה מומלץ לחשוף אותו למרבית הגירויים כגון אנשים נוספים (בכדי שלא יפחד כשיגיע לבגרות), או בעלי חיים נוספים כגון כלבים אחרים או חתולים. יש להיזהר לא לזרוק/לטלטל את הגור הצעיר, עצמותיו עוד רכות וגופו עדין, כמו כן מסוכנות נפילות ממקומות גבוהים עבורו כגון ספות/ כסאות/מיטות וכדומה. למשפחות עם ילדים קטנים מומלץ במיוחד להשגיח ולהיזהר כאשר הילדים משחקים עם הגור – ילדים קטנים לעיתים אינם עדינים מספיק בתנועותיהם ועלולים תוך כדי משחק לטלטל את הגור יתר על המידה, למשוך בגפיים וכו.

חינוך לצרכים

בשלב זה הגור עדיין איננו מחונך לעשות את צרכיו בחוץ, אך תהליך הלימוד מתחיל כבר מרגע הגעתו אליכם, נכון שבשלב הראשון לא יוכל הגור ישר לעשות את צרכיו בחוץ, אך חינוך לעשיית צרכים במקום אחד יקל עלינו את המלאכה אח"כ. בתור התחלה – ניתן להכין לגור אזור תחום קטן בו ניתן להשאירו ללא השגחה, יש לדאוג כי המתחם יהיה מספיק גדול כדי שיהיה בו מקום לכלי אוכל, כלי מים, שמיכה/מצע ופינת עיתונים (ללא סיכות!) לעשיית צרכים, פינה זו צריכה להיות במיקום הכי מרוחק שאפשר מהמים והאוכל. בכדי שיעשה הגור את צרכיו על העיתון בלבד יש להספיג את העיתון במעט שתן של הגור, בתחילה, ולהראות לו את המקום ואף לתת לו לרחרח. פתרון זה איננו אידיאלי אך הוא טוב בתור התחלה, בייחוד לזמן בו אתם לא בבית ועוזר לנו ללמד את הגור לעשות את צרכיו על העיתונים או לא לעשות את הצרכים בבית בכלל. אם אתם משתמשים ב"שיטת המתחם" כאשר אתם בבית, חשוב לדאוג כי המתחם יהיה במקום מרכזי בבית בו הגור יוכל לראות ולשמוע אתכם – ולא ירגיש מנודה.

חינוך לעשיית צרכים מחוץ לבית

הגור עושה את צרכיו בד"כ כשהוא קם משינה, לאחר אוכל, לאחר משחק ומהתרגשות. כלומר- יש להוציא את הגור לעשיית צריכם בחוץ לאחר כשהוא קם מהשינה, לאחר ארוחה ומשחק, כשאנו מגיעים הביתה (הוא מתרגש לכבודנו, לא?) וגם כאשר אנו רואים סימנים מקדימים לרצון למתן צרכים. ישנה התנהגות אופיינית לפני מתן צרכים (חיפוש מקום, רחרוח, הסתובבות במעגלים) אותה ניתן לזהות. דרך הלימוד אותה מבין הכלב בצורה הטובה ביותר הנה ע"י מתן פידבק חיובי (מילה טובה, ליטוף, צופר לכלב – אין לתת לו פידבק שלילי בצימוד לשמו – בכדי שלא יקשר את שמו באופן שלילי) לאחר עשיית מה שרצינו. לגור קשה לקשר בין צעקות/ ענישה לעצם עשיית הצרכים במקום הלא נכון, במקום זאת הוא מקשר את הכעס אל "הכועס" ועלול לפתח פחד ממנו ללא קשר למעשיו. חשובה מהירות התגובה בין עשיית הצרכים במקום הנכון לפידבק גורים עושים את צרכיהם יותר פעמים ביום מאשר כלב בוגר – זה נורמלי. בלילה – להוציא את הגור עוד פעם לפני שאנו הולכים לישון, יש לקחת בחשבון שיהיה לו קשה להתאפק במהלך הלילה ולהכין לו במתחם / ליד מקום השינה – אזור עם עיתונים. חשוב מאוד שבכל פעם שהגור עושה את צרכיו בחוץ, הוא יקבל על כך פידבק חיובי מתאים ומהר – בעזרת חיזוקים אלו תגבר המוטיבציה שלו לעשות את צרכיו דווקא בחוץ. ככל שנאפשר לגור יותר אפשרויות לעשיית צרכים בחוץ ונשבח אותו – כך ילמד מהר יותר וטוב יותר. מגיל 3 חודשים ניתן להתחיל לחנך לעשיית צרכים בחוץ, זאת על ידי מתן מזון למשך 20 דקות ויציאה עם הכלב החוצה לאחר מכן, עד שלא נתן צרכים – לא תתבצע חזרה הביתה. כך יקשר הגור את הפידבק החיובי של חזרה לביתו עם מתן צרכים בחוץ. בלילה ניתן לסגור אותו במתחם קטן יחד עם מזון ומים (הגור ינסה שלא לתת צרכים במקום בו הוא ניזון), אך יש להוציאו לפני לכתינו לישון, ומיד בבוקר עם הקימה – יש לזכור כי לגור קשה להתאפק בגילאים אילו.

הרגלים נוספים

חשוב שתחליטו כבר בשלב זה מה יהיה מותר לכלב לעשות בבית ומה אסור, שכן ההרגלים שתקנו לו כעת יישארו אח"כ ויהיו קשים יותר לשינוי בגיל מבוגר יותר. דברים כגון עליה על ספות, מיטות, קפיצות על אנשים – יש לחשוב על תוצאותיהם לטווח ארוך כאשר הכלב יהיה כבר גדול. יש לזכור כי במקורו הכלב הינו חיה להקתית, ובכך מנסה לחפש את מקומו בהיררכיה, ולכן בוחן בכל פעם מחדש את מיקומו. יש להקנות לו הרגלים בו יבין את מקומו, וזאת על מנת למנוע בעיות עתידיות. ישנם מספר הרגלים שרצוי להקנות לכלב בכל מקרה: לבוא כשקוראים לו: הרגל חשוב המאפשר לכם שליטה מרחוק בכלב. ללכת עם רצועה: על פי החוק כלב חייב ללכת עם רצועה כאשר הוא בתחום הרבים, גם לטובת הכלב רצוי שילמד ללכת עם רצועה, כך הוא חשוף פחות לתאונות דרכים, אכילת זבל, קרבות וכו. לכן רצוי להרגיל אותו לכך כבר מגיל צעיר. יש לזכור כי משיכות חזקות ברצועה יכולות לפגוע בצווארו. ישנן כיום בשוק רצועות "רתמה" אשר יושבות על הגוף ולא על הצוואר והן מומלצות בחום לשימוש במיוחד בגורים ובגזעים קטנים. קפיצה על אנשים: תחשבו על תוצאות משחק הקפיצה הללו, כל עוד מדובר בגור – זה נחמד, אבל תארו לעצמכם מה יקרה כאשר כלב במשקל של כ-30 ק"ג יקפוץ על אחד מילדכם, תוך כדי משחק. נשיכות/משחקים עם הפה: בכל גור יש את יצר הנשכנות (כמו תינוקות הם מנסים לבדוק כל דבר דרך הפה), רצוי לא לעודד את הכלב למשחקי נשכנות, להוציא את ידכם מתוך פיו בכל פעם שזה קורה.

שיניים

לגור שיניים מחודדות וכואבות, כל מערכת השיניים מתחלפת עד גיל חצי שנה לשיניים הקבועות שהן פחות מחודדות. במהלך החלפת השיניים יכול להיות שהשיניים יראו לכם פתאום שבורות/ מדממות. כל עוד לא מדובר בדם רב- הדבר נורמלי. מאידך יש לבדוק כי כלל השניים התחלפו – דבר נפוץ הינו "שיניים כפולות" – בעיקר הניבים, אותם יש להוצי בהרדמה. רצוי להתחיל לתרגל עם הגור צחצוח שיניים ומגע בפה, כך שבעתיד יהיה קל יותר לטיפול, וזאת ע"י הרמת השפה וביצוע תנועות צחצוח שיניים עם האצבע בצד החיצוני של השן.

עור וטיפוח

עור הכלב איננו דומה לשלנו ולכן אין להשתמש עליו בתכשירי רחצה/ שמפו/ דאורדורנטים של בני אדם. עור הכלב רגיש, עליו יש שכבת שומן המגינה עליו מפני עקיצות פרעושים ונזקים אחרים, לכן, מומלץ לא לרחוץ את הכלב לעיתים קרובות אלא אם כן הוא ממש מתלכלך, כן יש לרחוץ את הכלב לאחר ביקור בים, מלח ים מגרה את העור. במידה שצריך לרחוץ אותו יש להשתמש במים פושרים ושמפו המיועד לכלבים, לאחר הרחצה חשוב לייבש את הגור במגבת ולא לתת לו לצאת רטוב מהבית (הוא עלול להתקרר). ניתן ורצוי לסרק את הכלב מדי פעם, הברשת הגוף מרגילה את הגור לנגיעה בגופו ומשמשת הן לניקיון והן כפינוק. ניתן לתת לגור תוספי מזון ולסרקו לעיתים קרובות – פעולות המשפרות את מראה פרוותו, וזאת ביעוץ עם הוטרינר, אך יש לזכור כי הנשירה היא חלק מתהליך חיי השערה, ולא ניתן למנוע אותה לחלוטין.

חיסונים

על פי חוק, כל כלב חייב להיות מחוסן לכלבת פעם בשנה, החיסון השנתי כרוך בתשלום לרשות המקומית בה אתם גרים, את החיסון ניתן לבצע בעירייה או אצל הוטרינר המקומי. החיסון ניתן בגיל 3-6 חודשים. ישנן רשויות הדורשות יחד עם החיסון החדרת שבב תת עורי, השבב מאפשר את זיהוי הכלב ובעליו. מומלץ להתקין את השבב לכלבכם גם אם הרשות אינה מחייבת, הדבר יקל על זיהויו במקרה גניבה/ אבידה/לכידה ע"י לוכד כלבים ויאפשר את איתורכם כבעליו והחזרתו אליכם. חיסון ה"משושה" – חיסון זה כולל בתוכו הגנה חיסונית מפני 6 מחלות כלבים נפוצות ומדבקות, ביניהם מחלות מערכת עיכול – (אדנווירוס 1, פרוו), נשימה (כלבלבת, פראאינפלואנזה) ומחלות כלל מערכתיות העלולות להביא למותו של הכלב ומדבקות לבני אדם (לפטוספירה זן 1ו2). בשנה הראשונה לחייו חשוב שהגור יקבל סדרת חיסונים לבניית מערכת החיסון שלו. את זריקת ה"משושה" הראשונה מומלץ לתת בגיל 6-9 שבועות (שלב בו הגור אינו מקבל נוגדנים מחלב אימו, וחשוף למחלות חיצוניות), ואח"כ 2 חיסונים נוספים בהפרשים של חודש בין זריקה לזריקה. חשוב לזכור כי עד אשר הגור לא משלים את סדרת החיסונים הוא איננו מחוסן לחלוטין ולכן לשמור עליו שלא יבוא במגע עם כלבים אחרים במהלך תקופה זו, כמו כן, בבואכם למרפאה לקבלת החיסונים – יש להחזיק את הגור על הידיים כך שלא יבוא במגע עם כלבים אחרים או הפרשותיהם עד תום סדרת החיסונים. כלבים גזעיים בד"כ יותר רגישים למחלות הנ"ל ולכן מומלץ לחסנם בסדרה של 4 חיסונים. לאחר סיום סדרת החיסונים מומלץ להמשיך ולחסן את הכלב ב"משושה" אחת לשנה – כדי לחזק את החיסון הקיים. חיסון נגד שעלת המכלאות – שעלת המכלאות היא מחלה נפוצה ומדבקת הגורמת לדלקות בקנה הנשימה. סימניה הם שיעולים יבשים קשים "כאילו נתקע לכלב משהו בגרון", חוסר תאבון ולעיתים חום והקאות. החיסון ניתן מקומית בריסוס לאף. רצוי לחסן כלבים העומדים להיכנס לפנסיון/ הסגר, כלבים לפני תערוכה או כל ארוע בו ימצאו כלבים רבים. כמו כן מומלץ לחסן כלבים אשר כבר סבלו בעבר מ"שעלת המכלאות" בתדירות של אחת ל-6 חודשים. תילוע - הכלב הוא מאחסן של מספר תולעי מעי שחלקן מדבקות לבני אדם. חשוב להקפיד ולתת את הטיפול נגד תולעים כל 6 חודשים. בגורים הטיפול חשוב במיוחד שכן לרוב הם סובלים מתולעי מעיים ואלו יכולים לגרום לבעיות קשות במערכת העיכול. כל החיסונים והתילועים נרשמים בפנקס החיסונים של כלבכם – רצוי להביא את הפנקס לכל ביקור במרפאה

טפילים חיצוניים

מדובר בעיקר על פרעושים וקרציות. הפרעושים מהווים מטרד לחיה (מגרדים) עד כדי אלרגיה חריפה וכן יכולים להעביר חלק מהתולעים של מערכת העיכול. בתקופת ימי הביניים העבירו הפרעושים את מחלת הדבר, אך כיום הם מהווים מטרד בלבד גם לבני האדם. קרצית הכלב ("הקרצית החומה") יכולה להעביר את טפיל הארליכיה הגורם למחלת "קדחת הקרציות". מחלה זו מאוד נפוצה בארצנו ויש לשים לב לסימניה, שכן מחלה חמורה יכולה להביא למותו של הכלב. לכן, טיפול מונע נגד קרציות היינו חשוב במיוחד. כיום, ישנם בשוק מגוון תכשירים לטיפול מונע כנגד קרציות ופרעושים. חשוב להתייעץ עם הוטרינר לגבי סוג התכשיר בו תבחרו להשתמש שכן רוב התכשירים אינם מתאימים לגורים וכן יש התאמה למשקל הכלב ותנאי המחיה שלו. התכשירים בטוחים יחסית למגע ילדים, בכל מקרה יש לעיין בעלון המצורף לתכשיר. במידה שמתגלה קרציה על הכלב אין לשלוף אותה עם הידיים, רצוי לשים עליה מעט כוהל, לחכות מספר שניות ואז לשלוף אותה בעדינות עם פינצטה. בארץ, כיום, מומלץ לטפל כנגד פרעושים וקרציות במשך כל עונות השנה. ישנם מספר תכשירים המומלצים על ידי הוטרינר, וחלקם פועלים על פרעושים ואף קרציות יחדיו.

ייחום

הייחום הראשון בכלבה יכול להופיע בגילאים שונים בהתאם לגזע ומצבה הכללי. באופן גס – כלבות מגזע קטן מתייחמות בגיל צעיר יותר ( 6-7 חודשים ומעלה) ביחס לכלבות מגזעים גדולים (שנה ומעלה). הייחומים הבאים יופיעו אח"כ כל 5-7 חודשים. כיצד ניתן לזהות ייחום? איבר המין מתנפח ומתחילה ממנו הפרשה דמית. לייחום יש מספר שלבים, לא בכולם הכלבה פורייה אך לכל אורכו הכלבה תמשוך זכרים והסיכוי להריון קיים. תקופת הייחום כולה יכולה להמשך בין שבועיים לחודש ולכן עם התחלתה – חשוב להפריד את הכלבה מזכרים אחרים עד כשבוע לאחר סיום תקופת הייחום. ההמלצה כיום היא לעקר את הכלבה לפני/ אחרי ייחום ראשון, אם אתם מעונינים בגורים – התייעצו עם הוטרינר לגבי זמן ההרבעה המומלץ, לא רצוי להרביע כלבה בייחומים הראשונים שלה וישנם מס פתרונות כיצד להתמודד עם ייחומים אלו. לעיקור הכלבה בגיל צעיר ישנם יתרונות בריאותיים רבים (מוריד סיכון לדלקות רחם וגידולי עטין בצורה משמעותית). יש לזכור כי כלבות אינן נשים! יצר האמהות שלהן זמני וחולף, בנוסף גורים ללא דורש – מוצאים את עצמם בסופו של דבר ברחוב. כמו כן כלבה מעוקרת מקבלת הנחה באגרת הרישוי השנתית לכלבת.

סירוס

ההמלצה כיום היא לסרס את הזכר כבר בגיל צעיר. ההורמונים הזכריים המופרשים מהאשכים גורמים לכלב להתנהגויות זכריות לא רצויות של אגרסיביות, בריחה מהבית ,שוטטות אחרי כלבות מיוחמות וסימון טריטוריה ע"י שתן. ככל שסירוס הכלב נעשה בגיל צעיר יותר בהן התנהגויות אלו עדיין לא נלמדו – כך גדול יותר הסיכוי לזכות בכלב רגוע וקל יותר לאילוף ולהמנע מפצעי נשיכה, תאונות דרכים, הרעלות וכלבים אובדים. כלבים לא מסורסים הם בסיכון גבוה יותר לבעיות פרוסטטה בגיל מבוגר. זכר מסורס מקבל גם הוא הנחה באגרת הרישוי השנתית לכלבת.

פעילות גופנית

הפעילות צריכה להיות מבוקרת והדרגתית ברמת המאמץ, אין מה לקחת גור קטן למסע של 8 ק"מ…. ישנם גם הבדלים ביכולת בין הגזעים השונים ויש להתייעץ עם הוטרינר לגבי יכולת הכלב לפעילות גופנית מאומצת. יש לזכור כי כפות רגליו של הגור עדינות מאוד ולכן אין להוליכו על משטחי אספלט לוהטים בקיץ, קוצים ומשטחים מחודדים. בעונת הקיץ יש לזכור שכמונו, גם הכלב יכול לקבל "מכת חום" גורים, כלבים שמנים וגזעים מסוימים רגישים לכך במיוחד (בוקסרים, בולדוגים ודומיהם) ולכן רצוי לבצע את הפעילות בהתאם ליכולתם ובשעות הקרירות יותר של היום, יש גם לדאוג לאספקת מים מתאימה גם לכלב.

אילוף

ישנן רמות שונות של אילוף, רצוי כי הכלב יקבל לפחות אילוף בסיסי ויידע לציית לכם. במידה ואתם מעונינים באילוף מתקדם יותר – פנו לצוות המרפאה שימליץ לכם על המסגרת המתאימה בה ניתן לעשות זאת.

מקרים בהם יש להתקשר למרפאה הוטרינרית בהקדם:

• הקאות ו\או שלשולים תכופים • הקאות\ שלשולים דמיים • אפטיה\ דכאון\ חוסר תאבון לא רגילים • עוויתות • קשיי נשימה • הכשת נחש\ אכילת רעל ודומיו.

אנו מאחלים לכם המון הצלחה והנאה בגידול כלבכם החדש. בכל בעיה ושאלה נשמח לעמוד לרשותכם ולסייע.

צוות המרפאה


© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמר: ד"ר זרצקי את עמיאל וד"ר רואי להב
0
אנחנו כאן בשבילכם
בכל שאלה, הערה, תגובה
נשמח לעזור בשמירה על בריאות ואיכות חיים גבוהה של חיית המחמד שלכם .   צרו קשר בפייסבוק    או     כאן באתר
נא לשלוח לי עדכונים
נא לפנות אלי טלפונית
שים לב! פרטיך לא יועברו לשום גורם זר.
[getWebCats88888Menu(11)]